רונה אביב – הפקות תוכן

רונה אביב הפקות- הפקות תוכן
משמעות והגשמה אישית וחברתית
משמעות והגשמה אישית וחברתית

חרדה חברתית

חרדה חברתית

חרדה חברתית הינו מושג שאנו מתחילים לשמוע ולהיות מודעים אליו. בעבר כמו בהרבה תחומים אחרים, נתנו לילדים להסתדר עם עצמם בחצר המשחקים ומי שפחות הלך לו, מקסימום “אבחון” שהוא קיבל היה- ביישן. היום אנו נותנים לזה יותר תשומת לב וטוב שכך. אנו מבינים כי זאת פגיעה חמורה באיכות חיים של ילד או אדם בוגר ואנו

מודעים למקרים קיצוניים שאליהם מגיעים ילדים ונוער עקב חרמות ומצוקות חברתיות.

מה היא חרדה חברתית? 

ביישנות הינה העוצמה הנמוכה של חרדה חברתית אשר מאופיינת בתפיסה שאני- פגום, לא מותאם, לא מספיק, אחרים טובים יותר ויגלו זאת. תוצאה- הימנעות מסיטואציות חברתית מאיימות, מה שמחזק את החרדה.

חרדה חברתית תסמינים

הסובלים מחרדה חברתית ימנעו ממפגשים חברתיים, יחששו מה יאמרו עליהם, ירגישו כי הם פחות טובים. חששות ותחושות אלו יכולים להיות מלווים בתסמינים פיזיים של חרדה: הזעה, דופק מואץ, גמגום, בחילה, קוצר נשימה, מתח בשרירים, גלי חום וקור. ובמצוקה נפשית: דיכאון וחרדות. הם כנראה גם יהיו ממוקמים חברתית באחת משתי הקבוצות הבאות:

דחויים חברתית

מציקים להם, דוחים אותם, בשוליי המשחק החברתי, מבודדים, דימוי עצמי נמוך. ילדים/ בוגרים כאלה, בסיכון גבוה לבעיות בלימודים, עבריינות, התמכרויות, קשיי הסתגלות ובריאות הנפש.

שקופים חברתית

אינם מורגשים בסביבה, שוכחים מהם, כמו אובייקט שמונח בכיתה/ במשרד, בעלי חשיבות זניחה עד אפסית לאקלים החברתי.

מתוך מאמרה של יעל אברהם (פסיכולוגית חינוכית) “לפתוח את שער הזכוכית.”

מי מאתנו אינו זוכר את הילד או הילדה הדחויים בכיתתו, בבית הספר היסודי או התיכון? אנו זוכרים את שמו של הילד הדחוי, את שם משפחתו וכן אפיזודות רבות עוצמה של דחייה ועלבון הזוכות לייצוג חי ואמוציונאלי בזיכרון שלנו, בין אם אנו הדוחים או הנדחים. במקרים רבים, יש לזיכרונות הללו השפעה אקטיבית ומתמשכת על חיינו, הם מקושרים לאירועים אחרים וכאשר אנו נתקלים בהמשך החיים באפיזודה דומה במבנה שלה יש הדהוד ועירור של הזיכרונות.

החברה האנושית, מייחסת חשיבות רבה להשתלבות החברתית של הילד בחברת בני גילו. הדבר נכון במיוחד בחברה הישראלית, בה, פעמים רבות, עובר הילד את התקופות השונות של חייו יחד עם אותה קבוצת חברים, מגיל הגן ועד לתקופת הצבא, ובה ערכים כמו לכידות חברתית (“כל ישראל חברים”), ערבות הדדית (“ואהבת לרעך כמוך”) וחשיבות החברות (“קנה לך חבר”, “אמור לי מי הם חברך ואומר לך מי אתה”), מוטמעים בילד כבר מגיל צעיר. יחד עם זאת, בעבודתי רבת השנים כפסיכולוגית חינוכית נתקלתי לא פעם בתחושה של חוסר אונים ואוזלת יד מצד הגורמים השונים (הורים, מורים, יועצים ופסיכולוגים) בהתמודדות עם דחייה חברתית. פעמים רבות שלטת ההרגשה שאין לכך פתרון. “זו דרכו של עולם”, אומרים רבים, “תמיד יהיה מי שיתפוס את המקום של הדחוי. אם זה לא היה הוא אז זה היה מישהו אחר”.

חרדה חברתית בילדים

תופעת הדחייה החברתית נפוצה יותר מכפי שנראה לעין והשפעותיה עמוקות וממושכות. על פי היימן (2003), בין 10% ל-20% מן הילדים בביה”ס נדחים על ידי חבריהם. ילדים דחויים חברתית מתקשים להיחלץ מסטאטוס הדחייה ונשארים דחויים במשך השנים, כאשר עם העלייה בגיל הופך מעמד הדחייה ליציב יותר (Cillessen, 2000). בנוסף, ילדים הסובלים מדחייה חברתית מפגינים קשיים בתחום האקדמי, בתחום הרגשי ואף בתחום החברתי (Bierman, 2004). מרכזיותה והיקפה של תופעה זו מצדיקים, לדעתי, התערבות טיפולית.

מתוך סדנא לטיפול בילדים הסובלים מחרדה חברתית. המרכז לוויסות רגשי/ שלי זאנטקרן.

המסגרת החברתית של ילדים מסודרת בצורה היררכית וברורה לכל הנמצא בתוכה.

הסולם החברתי בקבוצה:

פופולריים דומיננטיים– זוכים להעדפה חברתית גבוהה ובעלי השפעה.

דומיננטיים שנויים במחלוקת– העדפה בינונית (חלק אוהבים) ובעלי השפעה.

ידידותיים– העדפה חברתית גבוהה, השפעה נמוכה.

דחויים תוקפניים– מעמד חברתי נמוך אך השפעה גבוהה.

דחויים– חוו דחייה חברתית שבעקבותיה נמנעים מקשרים , לרוב יפתחו חרדה חברתית.

מבודדים– בעלי עולם פנימי עשיר, מרחפים, הרבה לבד. מוטיבציה נמוכה להיכנס לסיטואציה         חברתית. 

חרדה חברתית אבחון

ישנם כמה גורמים שעלולים להתפתח לכדי בעיות במסוגלות החברתית:

גורמים מולדים אורגניים, העדר יכולת:

הפרעות קשב– קושי בשליטה עצמית, ארגון, פתרון בעיות.

ספקטרום אוטיסטי– קושי בתקשורת, בהבנת סימנים, הבנת הומור, נוקשות מחשבתית. 

אספרגר– קושי בתקשורת חברתית.

ויסות חושי– חשים את העולם בחוץ חזק או חלש מידי. 

טמפרמנט קשה– מגיבים בקיצוניות, מתקשים להירגע או להיות קשובים לאורך זמן, מתקשים במעברים.

רגישות לדחייה– תהליך קוגניטיבי שנוצר סביב חוויות דחייה בשלבי התפתחות מוקדמים ויוצרים חוסר ביטחון בסובבים. 

קשיים רגשיים:

דיכאון– ראיית העולם כשחור, חוסר מוטיבציה להיפגש עם חברים.

חרדה– חברתית או מפרידה.

דימוי עצמי נמוך– לא מספיק טוב, לא שייך.

קושי בוויסות רגשי– עלבון, עצב, כעס.

קושי בשליטה עצמית– בעיות התנהגות, אימפולסיביות.

אליקסיתמיה– חוסר יכולת להרגיש, להביע או לזהות רגשות.

קבוצה חברתית ראשונה, משפחה גרעינית.

יחסים בינאישיים עם ההורים, חוסר ידע או התנסות:

מודלינג– הורים שבעצמם מתקשים חברתית.

הזנחה– ריחוק וחוסר תקשורת.

סגנון היקשרותי– אמנות יסוד שאני לא אהוב ובסוף יינטשו אותי.

חיזוקים על התנהגויות בעיתיות– כוחנות, שקרים, וכו’.

סגנון הורות סמכותי– תפיסה של קשרים בינאישיים כמשוואה של כוח.

סגנון הורי הליקופטר– גוננות יתר, לא מסתדר לבד. 

סגנון הורי ביקורתי– מנסים ‘לשפר’ את הילד ובמקום עושים נזק.

יחסים עם בני השווים:

הגירה, זרות, חוויה טראומטית (חרם, נטישה של חבר), התמכרות למחשב.

חרדה חברתית טיפול

ישנן שלוש גישות טיפוליות מרכזיות המתייחסות לתופעת הדחייה החברתית כאשר כל אחת מהן מצביעה על גורם מרכזי שונה אשר ממנו נובעת תופעת הדחייה החברתית: 

הגישה הראשונה, שמה דגש על המסוגלות החברתית (Social Competence) של הילד, ורואה בילד ובמאפייניו, האישיותיים, הפיזיים וההתנהגותיים, את הגורם המרכזי לתופעת הדחייה (Coie, 1990, Bierman, 2004). 

הגישה השנייה שמה דגש על הקבוצה והתהליכים הקבוצתיים כיוצרים העיקריים של תופעת הדחייה(Mikiami, 2005) .  יחסים עם קבוצת השווים. 

הגישה השלישית מדגישה את דפוס ההתקשרות הראשונית והקשר העכשווי עם ההורים והאחים כגורם המרכזי בהתפתחות הדחייה החברתית (Bowlby, 1988).

הגישה הטיפולית בה אני נוקטת הינה הגישה הראשונה, גישת המסוגלות החברתית אשר שמה את האחריות והכוח אצל המטופל ובכך מעצימה אותו. דרך זאת מלמדת את המטופל מיומנויות חברתיות של קריאה והבנה של סביבה חברתית ומתרגלת אותו בכלים תקשורתיים חברתיים ומחזקת את כישוריו החברתיים. 

חרדה חברתית טיפים

יהודה אטלס/ מתוך “ורק אני לא”

“תמיד אני רוצה לתקוע לו בחזרה

להגיד עליו משהו חכם ואיום

שיגמור אותו תכף על המקום.

אבל דווקא אז, כשאני מתחמם,

המילים בורחות לי ואני מגמגם

ורק אחרי שהכול כבר עובר

פתאום אני יודע מה הייתי אומר.”

הדבר שהכי קשה לנו להתמודדות הוא הצקות ובריונות. בריונים לא מתים הם רק הופכים למוטציה הבוגרת של עצמם. אין לנו בתור מטפלים טעם להתעסק איתם אלא מטרתנו לחזק את המטופל על מנת שיהיה מסוגל לתת מענה בסיטואציות בהן זה מתרחש בחייו ולהטמיע בו דרך התמודדות גם לעתיד- לצבא או לסביבת העבודה וקבוצות חברתיות אליהן ישתייך כשיגדל. 

כאשר מישהו מציק לי הוא יכול ליהנות מזה רק אם הוא מצליח לעצבן אותי!

אם אני נפגע, תוקף, מדווח למבוגר שיעניש אותו, מבקש שיפסיק- כל אלה מעודדים אותו להמשיך כי זאת התגובה לה הוא מייחל על מנת להמשיך.

לתת לבעל סמכות לטפל במציק במקומי אינו פותר את הבעיה, ומעניק לי תחושה כי איני מסוגל ותלוי בהגנת אחר. 

לכן מה שעלי לעשות: להבין שזה שלו ולהתאמן בלעמוד מול זה בנוחות.

בתחילה זה יגרום לו להתאמץ יותר להוציא ממני תגובה ולכן ההצקות יגברו אבל אז הן ישכחו ואולי גם ייעלמו לגמרי.

להתעצבן לוקח ממני אנרגיה ועושה לי נזק, לא להתעצבן מוציא אותי ווינר. 

תרגול עצמי בחרדה חברתית-

את התרגילים הבאים תוכלו לנסות בבית עם משפחה או חברים.

תרגיל למתחילים:

תרגיל בזוגות: יושבים על כיסא זה מול זה, מסתכלים בעיניים בלי לדבר ומתאמנים על להרגיש בנוח בסיטואציה בלי לצחוק, לדמוע מהעיניים, עיוותים וגירודים בפנים או בגוף. 

המטרה- לתרגל לחוש פיזית ונפשית בנוח בנוכחות קרובה של אחר.

תרגיל למתקדמים:

זהו תרגיל למתקדמים ובוגרים ויש לעשות אותו בעדינות והתאמה למידת המסוגלות של המתורגל. 

תרגיל בזוגות: יושבים על כיסא זה מול זה, מסתכלים בעיניים, בשקט ולאט (לא לירות טקסט כמו משוגעים) המתרגל “יורד” על המתורגל אשר צריך להתאמן עד שהוא עומד בנוחות מול ההצקה. 

לא מתעצבן, לא צוחק, לא מזיע, לא זז בחוסר נוחות. לא עושה כלום, לא עונה, לא מגיב, רק מנסה להירגע.

המטרה- לתרגל לומר לעצמנו בראש תוך כדי הצקה- לא אכפת לי כי זה שלך, מה שאתה בוחר לומר ולעשות מעיד עליך ולא עלי, אני שלם עם עצמי אז אתה מוזמן להמשיך עם ההתנהגות שמזיקה לך, זה לא עניין שלי.

שלב הבא בתרגיל- תגובה:

דוגמה: הצקה- את שמנה. תגובה- אני אוהבת לאכול ואין לי בעיה עם זה, אם זה כל כך מפריע לך אתה מוזמן להמשיך להתעסק בזה.

דוגמה: הצקה- אתה מכוער. תגובה- טוב לי עם עצמי, אם יש לך בעיה איתי אתה יכול להמשיך להתמודד עם זה.

* אבל זה חייב להיות מתוך תחושת נוחות כי אחרת זה לא אמין ולא יעבוד.

* התרגול יכול לקחת בין חצי שעה לשעה, לא להתייאש ולא ולהתעצבן על עצמכם ☺

חרדה חברתית אבחון עצמי

לפניכם רשימה ארוכה של מגוון מיומנויות חברתיות ומחולקות למספר קטגוריות. עברו על הרשימה גם במבט פנימה וגם תנסו להתבונן על עצמכם במצבים מסוימים מבחוץ ותסמנו לעצמכם בשלושה צבעים, מהן המיומנויות בהן אתם: חלשים/ בינוניים/ חזקים. 

ניהול שיחה: 

הקשבה, מבט בעיניים, קריאת שפת גוף, הבנה ושימוש בג’סטות חברתיות, תחילת וסיום שיחה בצורה זורמת ומתאימה, ספונטניות, שאילת שאלות, הבעת דעה…

יצירת קשר:

יצירת קשר ראשוני, שימור קשר, זיהוי ואמפתיה לרגשות האחר, התייחסות לחברות בגמישות- יכולת לסלוח, יכולת הכרת תודה והערכה לחבר, מסוגלות שיתוף.

חוקי חברות:

שוויוניות והדדיות, אכפתיות, יכולת להחמיא ולפרגן, שיתוף פעולה, עזרה הדדית, תמיכה בעת הצורך.

ויסות רגשי ושליטה עצמית:

ביטוי רגשות בצורה מאוזנת, הזדהות עם רגשות בצורה אמפתית, הבנת רמזי התנהגות, פירוש מצבים באופן מיטיב, הכלה וויסות של רגש, תגובה מתאימה ויכולת ניהול רגשות.

השתתפות חברתית:

הרגשה נוחה עם בני גילך, קנאה, משחק הוגן, להפסיד בכבוד, גמישות, התעניינות ושיתוף פעולה, יוזמה והצטרפות.

מיומנויות תקשורת:

פתיחת שיחה, הצטרפות לשיחה, שיח מכבד ולא שיפוטי, יכולת לריב בלי לשרוף קשרים, מסוגלות לומר לא כשצריך, האם נתפס כנעים וכייפי.

בעולם הדיגיטלי:

עובר כמישהו שניתן לסמוך עליו, משתלב בקבוצות, מתאים תוכן ותמונות רלוונטיות, פיתוח התכתבות ויכולת להעביר שיחה לטלפון או מפגש. 

האם ישנן מיומנויות חברתיות שתרצו ללמוד ולתרגל?

איך מטפלים בחרדה חברתית?

אנו יצורים חברתיים, וכישורים חברתיים עבורנו מקבילים לכישורים הישרדותיים.

בין אם מדובר בילד או מבוגר, בין אם מדובר במגרש משחקים או משרד, מתקיימות אותן 

מיומנויות חברתיות ותקשורתיות והן מגוונות.

וכמו כל דבר בחיים- בחלק נהיה טובים יותר ובחלק פחות.

ושוב, כמו כל דבר אחר בחיים- הדרך היא אותה דרך…

לימוד ותרגול!

אם תרצו לשפר ולתרגל את כישורכם החברתיים והתקשורתיים אשמח שתצטרפו לקבוצה שלנו 💞

טיפול בחרדה חברתית

סדנאות כישורים חברתיים הן המקום לפתח ולתרגל מושגים וכלים מעולם התקשורת החברתית שזה בעצם התפקיד של החברה. הסדנא תהווה מיקרוקוסמוס לחברה ותספק את המרחב הקבוצתי התומך והמפרה עבור המטרה הספציפית הזו.

כישורים חברתיים טובים, הינם היכולת להרגיש בנוח בניהול אינטראקציות חברתיות, יצירת קשרים אישיים ומקצועיים חדשים והיכולת להביע את מי שאתם בכל קבוצה ואף בעמידה מול קהל. חשיבות כישורים אלו בחיינו כחלק מחברה סוציאלית הינם מהותיים לכל אדם ואני מאמינה כי אדם חי במידה בה הוא מתקשר.

פיתוח כישורים חברתיים באמצעות משחק

“כל העולם במה וכולנו שחקנים” (שייקספיר)

בדיוק כמו במשחק כך גם במשחק החיים, שחקן טוב הוא שחקן אותנטי. נשתמש בכלי המשחק על מנת לפגוש ולהציג את עצמנו יותר עמוק ויותר אמתי. בסדנה נלמד, נפתח ונתרגל את כישורי המשחק הטבעיים שלנו וניישם אותם על חיי היום יום ויחסים. 

איך לשפר כישורים חברתיים? ולמי מתאימות הסדנאות?

כמו כל דבר אחר בחיים, על מנת להשתפר יש לתרגל. הסדנאות מתאימות לכל מי שמעוניין לחזק את יכולותיו התקשורתיים, החברתיים והבינאישיים. כל מי שחווה חרדה נפשית ו/או פיזית בעת אינטראקציה חברתית. כל מי שרוצה להעשיר את עולמו החברתי. כל מי שמרגיש כי אינו מצליח להביא את עצמו במלוא אישיותו אל החברה ולידי הגשמה. 

הסדנאות מתאימות לכל מי שאי פעם אמר את אחד המשפטים הבאים:

* “החלום הכי גדול שלי בחיים זה להיות חברותי”

* “אני מאוד מחוזר בזכות המראה שלי ולצד זה אני חש תסכול מחוסר היכולת שלי לנהל

    אינטראקציה חברתית, ומהפער של איך שרואים אותי מבחוץ ומאיך שאני מרגיש   

    מבפנים”

* “אני מאוד אוהב חברה, אבל אני חש כי החברה לא מבינה אותי”

* “הייתי רוצה להביא את עצמי יותר”

* “אני יודע שמפספסים אותי”

משפט שאני מאוד אוהבת לשמוע הוא “פעם הייתי ביישן” ואני מאמינה שכל אחד שרוצה לעבור שינוי, יכול!

הסדנאות מחולקות לגילאים ומטרות שונות, מתחילים ומתקדמים.

סדנה לילדים -גילאי 9-15 

(בחלוקה לשתי קבוצות: ד-ו , ז-ט)

חלק מהסדנא תהיה משותפת וחלק לילדים בנפרד ולהורים בנפרד.

חווית הסדנא תהיה כיפית, משחקית, לבבית, מכילה, מעצימה ומחברת.

חלקה תתקיים בסטודיו, חלקה תתקיים בחוץ בסביבת ילדים כגון גני שעשועים וחלקה בתרגול אישי בחיי היום יום והתבוננות ולמידה משותפת מכך בעת המפגש. 

סדנה לנוער- גילאי 16-18

גיל ההתבגרות הינו מאתגר מאוד חברתית, כאשר הנושא החברתי הוא המרכזי והמהותי בשנים אלה. אנו בונים את ה-אני- העצמי שלי בהתבסס על המראה החברתית, אלו שנים בהן הידע, הכלים וההתנסות הממשית יכולים לעשות הבדל משמעותי בחיים החברתיים ובחיים בכלל לאותם נערים ונערות.

העבודה תעשה בסטודיו ובחוץ בסביבה חברתית.

סדנה למקומות עבודה-

משאבי אנוש אינה המחלקה היחידה המניבה רווח מסדנאות חברתיות. פיתוח אישי וחברתי מוביל לפיתוח מקצועי. כי אנשים עובדים עם אנשים, ואנשים קונים מאנשים.

בסדנאות מקומות העבודה נשים דגש על הכישורים הייחודיים לכל אחד וכיצד עולמו העשיר של כל אחד יכול לבוא לידי ביטוי ולתרום לקבוצה.

בסדנה נחדד כישורי משחק, הגשה ופרזנטציה, כישורי תקשורת במשא ומתן וחיזוק הקשר החברתי למען שיפור איכות חיי הפרט והרגשת שייכות לקבוצה.

בעידן המודרני גישת “העובד במרכז” היא המובילה ועל כן, מושקעים משאבים לחיזוק וביסוס עולמו האישי וכחלק מהחברה המקצועית לה הוא שייך.

סדנה לגילאי 18-118 לפיתוח כישורים חברתיים ומקצועיים- 

סדנה זו מיועדת לכל אלו שרוצים לחזק את הכישורים החברתיים- תקשורתיים ולהעצים את עולמם האישי והחברתי ולהרגיש נוחות, פתיחות, קלילות בעת אינטראקציות חברתיות. מתאים לרווקים/רווקות, אנשים שרוצים להגדיל את המעגל החברתי שלהם, לחזק את הכישורים השיווקיים שלהם ויכולתם להביא את עצמם לעולם